מבוא ל-Claude Code
בעברית פשוטה

מה זה Claude Code

Claude Code מקבל מכם בקשה בשפה טבעית, קורא את הקבצים בפרויקט, עורך אותם ומריץ פקודות, הכל ישירות מהטרמינל, בלי להעתיק ולהדביק לחלון צ'אט. הוא לא עושה אינדקס מקדים של הקוד. הוא קורא רק את מה שהוא צריך, ולכן עובד טוב בכל גודל פרויקט.

מתי כדאי, ומתי פחות

פקודות

רוב העבודה היומיומית היא ניהול קונטקסט וסשנים. אלה הפקודות שכדאי להכיר קודם:

קיצורי מקלדת

צירוף קבצים ותמונות

יש שלוש דרכים נוחות לתת ל-Claude קובץ או תמונה להסתכל עליהם:

CLAUDE.md

Claude קורא את CLAUDE.md בתחילת כל סשן. שם שמים את הארכיטקטורה של הפרויקט, סטנדרטים של קוד, פקודות הרצה וכל כלל שרוצים ש-Claude יקפיד עליו. זה ההבדל הגדול בין Claude שמנחש לבין Claude שמכיר את הפרויקט.

בפרויקט קיים אפשר להריץ /init, ו-Claude סורק את הקוד ומייצר טיוטה לפי המוסכמות שזיהה. הפקודה אינה חובה: אפשר גם פשוט לכתוב את הקובץ ידנית. בכל מקרה כדאי לעבור על התוצאה ולהשלים מה ש-Claude לא יכול לדעת לבד.

איפה שמים את הקובץ

בשורש הפרויקט בתור CLAUDE.md (משותף עם הצוות), או ברמת המשתמש (גלובלי) כדי שיחול על כל הפרויקטים שלכם.

# Project: [שם]

## What this is
[משפט אחד: מה המערכת עושה ולמי היא מיועדת]

## Stack
- שפה / framework + גרסה
- בסיס נתונים, ספריות עיקריות

## How to run
- הרצה מקומית: [פקודה]
- בדיקות:      [פקודה]
- בנייה:       [פקודה]

## Where things live
- קוד ראשי:        [נתיב]
- מודלים / טיפוסים: [נתיב]
- בדיקות:          [נתיב]

## House rules
- להריץ בדיקות אחרי כל שינוי
- קבצים מתחת ל-300 שורות, אחרת לפצל
- לא לשנות התנהגות קיימת בלי לציין זאת במפורש

פקודות מותאמות ו-Skills

אם אתם נותנים ל-Claude שוב ושוב את אותן הנחיות, הפכו אותן לקובץ קבוע. זה תמיד קובץ markdown אחד. ההבדל העיקרי הוא אם הוספתם לו כותרת קטנה בראש (ובאיזו תיקייה הקובץ יושב).

הכותרת הזו נקראת frontmatter: כמה שורות בין --- ל---- ממש בתחילת הקובץ. בלעדיה: פקודה שמפעילים ידנית. איתה: Claude קורא את התיאור ומריץ את ה-skill לבד כשהוא רלוונטי. אין צורך בכלום מעבר ל-markdown.

פקודה ידנית (בלי כותרת) נשמרת כקובץ .claude/commands/<name>.md. Skill (עם כותרת frontmatter) נשמר ב-.claude/skills/<name>/SKILL.md. בשני המקרים אפשר לשמור ברמת הפרויקט (בתיקיית .claude של הפרויקט), או ברמת המשתמש (גלובלי, ב-~/.claude) כדי שיהיה זמין בכל הפרויקטים. אפשר להשתמש ב-$ARGUMENTS כדי לקבל קלט בעת ההפעלה.

דוגמה: ביקורת קוד (פקודה ידנית, בלי כותרת)

Audit $ARGUMENTS for problems.

Group the findings by severity:
- Correctness: wrong results or unhandled inputs
- Safety: anything that can crash or lose data
- Clarity: confusing names, dead code

Give the location of each finding and a one-line fix.
List only - do not change any code yet.

דוגמה: תיעוד פונקציות

Add short documentation to every public function in $ARGUMENTS.

For each one, note:
- What it does, in one sentence
- What each input expects
- What it returns or changes

Follow the file's existing style. Don't touch the logic.

דוגמה: Skill עם הפעלה אוטומטית (עם כותרת frontmatter)

שימו לב לשורות שבין --- בראש הקובץ. זו הכותרת. ה-description שבה הוא מה ש-Claude קורא כדי להחליט מתי לטעון את ה-skill לבד.

---
name: naming-check
description: Reviews variable and function names for clarity. Use when the user asks to rename, clean up, or review naming.
---

When checking names:
1. Flag vague ones (data, temp, x, helper, doStuff)
2. Suggest a name that states what the thing is or does
3. Keep the project's existing casing convention
4. Names only - never change behavior

Workflows

שלושת עמודי התווך

מחזור הפיתוח

הרשאות

Claude Code עובד עם מערכת הרשאות מדורגת: כלי קריאה בלבד (כמו Read ו-Grep) לא דורשים אישור, פקודות מערכת ועריכת קבצים כן. הכללים נבדקים לפי הסדר deny → ask → allow, וחסימה תמיד מנצחת. רוב המשתמשים יכולים פשוט להישאר במצב Auto ולא לגעת בכלום. הפרק הזה הוא למי שרוצה שליטה מדויקת.

היכן מגדירים

ההגדרות יושבות בקובץ settings.json בשתי רמות: ברמת הפרויקט בתור .claude/settings.json (משותף עם הצוות), וברמת המשתמש (גלובלי) שחל על כל הפרויקטים שלכם.

מצבי הרשאה

דוגמה מינימלית: אישור אוטומטי לקריאה בלבד

נקודת פתיחה בטוחה. Claude יקרא את הקוד בחופשיות אבל יבקש אישור לפני הרצת פקודות או עריכה.

{
  "permissions": {
    "allow": [
      "Read",
      "Grep",
      "Glob"
    ]
  }
}

דוגמה למפתח סולו: אמון ברוב הכלים

לפרויקטים אישיים, מינימום הפרעות. כדאי לשים בהגדרות הגלובליות.

{
  "permissions": {
    "allow": [
      "Bash(npm *)",
      "Read",
      "Edit",
      "Grep",
      "Glob",
      "WebFetch",
      "WebSearch"
    ],
    "deny": [
      "Bash(rm -rf *)",
      "Bash(sudo *)"
    ]
  }
}

Plugins ו-MCP

Plugins: חבילה אחת שמאגדת יחד skills, hooks ו-MCP servers, קלה לשיתוף ולהתקנה. מפעילים ומתקינים אותה עם הפקודה /plugin.

MCP servers מחברים את Claude לכלים חיצוניים: דפדפנים, בסיסי נתונים ו-APIs.

Plugins

מריצים /plugin בתוך סשן כדי לפתוח את מנהל ה-plugins ולראות מה זמין, או מתקינים ישירות:

# מערכת עיצוב ל-UI
/plugin install frontend-design@claude-plugins-official

בחירת מודל

עוברים בין המודלים עם /model. כלל אצבע פשוט:

סוכני משנה

סוכן משנה (sub-agent) הוא עותק של Claude שמקבל משימה משלו ורץ בקונטקסט נפרד, לעיתים במקביל לאחרים. הסשן הראשי מחלק את העבודה, כל סוכן מתמקד בחלק שלו ומחזיר את התוצאה. היתרון: כיסוי רחב ומהיר בלי להעמיס הכל על שיחה אחת. החיסרון: לכל סוכן יש עלות והקמה, אז לא תמיד זה משתלם.

שאלות נפוצות